פרנציסקוס דה סאלס אומר: "תהילה ליישוע."
"בכוונה להבין שטעויות לא יכולות לתוקן אלא אם כן הן מזוהות כטעויות. כך גם בחיים הרוחניים, הידע העצמי הוא הקטליזטור לקדושת האישיות. זה מה שהחדר הראשון של הלבבים המאוחדים - הכרה בבעיות והטהרה מהן."
"ההר לרכוסות רוחנית, אז, היא ההכרה באמת לגבי מצב הנשמה לפני אלוהים ורצון להתגבר על כל מום. זה, ברור, הוא ענווה ואהבה קדושה מאוחדת."
"סיפוק עצמי דוחף את הנשמה מחוץ לחדר הראשון ורחוק יותר מהחדר החמישי המבוקש - איחוד עם רצון האל. התאוששות מגיעה למטרה זהה."
"האמת יולדת את הפרי הטוב של תקווה ברחמי אלוהים. הלהב של לב אימנו הוא אור האמת אשר מגלה טעות וטהרת הנשמה מכל מום."
"כאשר הנשמה מתקדמת דרך החדרים הקודשים, היא לא עוזבת את הלהב של לב אימנו, אלא ממשיכה קדימה בתוך חיבוקו, תמיד נטהרת ממעוות. האם לעולם לא משאירה אותנו."