תומס אקווינס חוזר, מחזיק את הכיס הקטן שיש לו יום אחד. הוא אומר: "תהילה ליהושע."
"שליחה יקר, סלחי לי על כך שאני מתארך בדוגמה של הכיס הקטן הזה. זה מציג דוגמה כזו טובה לב של הלב האנושי, שלא אוכל להתנגד. הכיס הקטן יכול להכיל אתוצרות רבים. גם הלב האנושי יכול להיות מחסנית לאוצר. תכלה לדוגמה, אם הכיס הזה מייצג אהבת קודש. בתוכו מוסתרות אותצרות כל התכונות הטובות, כי בכל תכונה טובה לובשת אהבה קדושה. אם יש פגם באהבת הקודש [חור בכיס], התכונות הטובות מתחילות לצאת כמו מטבע שיכול לפלוט מחור בכיס."
"לה�שיך את ההשוואה שלנו, בעלים הכיס צריך רק להיות בטוח שהכיס תקין ולא זקוק לתיקון כדי לדעת שמטבעות בתוכו בטוחות. לא צריך לספור אותם תמיד. גם הנפש צריכה רק להיות בטוחה שאהבת הקודש שעוטפת את ליבה תקינה. אל יחקור את לבו בחיפוש אחר כל התכונות הטובות. אם הוא חי באהבה קדושה, הוא מחבקת כל התכונות הטובות. לחשוב שאתה, לדוגמה - עתה צנוע, אז חכם וכך הלאה - זה ניסיון לגאווה."
"אז הכיס הקטן שרת אותנו טובה אם אתם מקשיבים. להיות מושלמים באהבת קודש זו ההשכלה - כל השאר עובר."