סנט פיו מפיטרלצינה בא. הוא צופה בי בקדחתנות ואז אומר: "תהילה לישוע."
"באתי לעזור לעולם להבין את הקריאה לקורבן. הנפש האמיתית של קורבן סובלת ללא תלונה ולא בהפגנתיות. הוא מנסה לא לגרום תשומת לב אליו או לטעון לזכויות גדולות של התחזקות הלב או ריפוי באמצעות מאמציו בסבל. כל דברים אלה בוטלים את הקרבה. אז הוא הופך כמו פטיש ללא יד להשתמש בו. הכאב - גופני, רוחני או רגשי - עדיין נוכח אך חסר תועלת."
"כמה אף מתפרסמים על כך שנקראו לקורבן ולא רואים את ההיפוקרזיה ברגשות כאלה. לא! הקריב הכל במידת הסתר האפשרית ביותר. האם חשבתי שיצאתי סובב עם פצעי ואמרתי, 'אני מומר נשמות'?"
"כמו כל קריאה אחרת, הקרבן חייב להיות מקובל בלב עניו ומאהב."