יום שני, 24 בספטמבר 2001

תומאס אקווינאס ישב על הספסל לפני. הפעם הוא לבוש בקופיה לבנה קטנה. הוא פונה למחצית עם זרועו הגדולה מעל גב הספסל, אך עינייו לא נעה מהכיוון של הטברנקל

אמר: "באתי לשבח את ישו. אחי, הכל מגיע לדרגת חום כעת ומתחיל להיות קריטי. אלוהים צריך להיות בלב אומתך. כך זה, העם החליף את אהבת האל ראשונה באהבה לעצמם ראשונה. זאת נראית בחוקים, בבתי הספר ובצרכנות."

"אין תמה שהכנסייה נמצאת תחת התקפה כאן. קריאות דתיות אינן מכובדות. קריאתה של השמיים לטהרה אישית, ברוב המקרים, נזנחת. אבל כאן יש לך את התשובה--המפתח לשלום עולמי. זהו הדרכון ליישוע ולטוהר. זה הוא האהבה הקדושה."

"אף אחד לא יכול באמת להיכנס ללב אימנו, שזה אהבת קודש, ללא השכלת מצפון. זו המפתח לשינוי--בנפשות, באומה ובעולם. זה דורש ענוה להגיב להארה של המצפון."

בסוף הוא פונה ומציץ לי בעין. "ענוה ואהבת קודש הולכות יד ביד."