יום ראשון, 16 ביוני 1996

הגבירה באה בלבן וכחול עם כתר על ראשה. היא אומרת: "אני מרים, אם האלוהים ומלכת השמים וארץ. מלכותו שלי החלה בלבות שמקבלות את האהבה הקדושה. לכן ראה, בתי, שניצחוני החל בך."

"אל תיראי מהגל של המחלוקת הסובב את ההשראויות הללו. זה חיוני שלבות יוכחו כדי שישנו. כל פעם שאני באה אליך, יותר לבות מתגיירות. האלוהים לא עזב את האומה הטועית של אנשים הבוחרים ברע. לא, אלא הוא משרת בחסד לצרכיהם במרנאתא ספרינג. זה נכון, החן הבחיר ביותר עוד יבא, אך הכח של חסד נראה בבעלות גדל כל דקה."

"אני קוראת לאומה קדושה -- לעם קדוש. אחד שיחל את ממלכת השטן בלבות ויתנגד לרע בעולם."

"ההמונים ימשיכו לגדול בשנים עשר של החודש. התמסרו ביום הזה לי ובקשו את תמיכתי לקיומך הגופני. תפלו הרבה עבור אלה שיבואו. נתפל לרגע." פנו תפילה. "אל תיראי, אלא תפלו, תפלו, תפלו."

היא עוזבת.