ממקולומביה תצא צעקת החירות!

יילדי, יהיו שלומי עמכם.

בחרתי את קולומביה, הנטמאת, המונעת, המגוחכת, שנקראת אלימה בעולם, אך גדולה באמונה ותקווה, ארץ נעימת לעיני. ממנה אצעיק צעקת החירות, שתרעם קצות הארץ, ותהושיב את צאני הפזורים לחובתי.

הוי קולומביה שלי, מאכלת אותך כפי שמזהב נטהר באש! רוצה אני שתהא אור לגויים, ומדריך לאנושות. צרכתי אתך מטוהרת כדי שתבצע את תוכניותי. זכור מהומרי אומר: שם חטא רב, גם חסד פרח; ואני אביכם, מגליף עצמי עוד יותר באבנים הקשות והצחות; ממנן מאכיל מימי חיים זרמים.

יהיו שלומי ורוח רוּחִי עמכם, קולומביה האהובה שלי.

אני אביכם: ישוע הרועה הטוב.

הפיץ את ההודעה הזו בכל פינות הארץ.