שלום, ישוע האהוב הנוכח באוצר הקודש של המזבח. תהללה לך, ישוע! אני אוהב ואנכי מכבד אותך, אדוני ואלוהי. תודה על המיסה הקדושה הבוקר ועל סקרמנט ההסגרה אתמול. אדון, אנחנו מתפללים עבור (שם נמחק) שמת אתמול. אני מתפללים לשלו של נשמתו ולנחת ולחן למשפחתו. גם אני מתפללים לשלום הנשמות של (שמות נמחקים). ישוע, נאחם אותם משפחותיהם. קח את נשמתם לגן עדן אם הן לא שם כבר.
תודה על עונת האדבנט הזו, ישוע. עזור לנו להכין את לבינו לכבודך כאשר נכנסים לשאר ימי העונה. מלא אותנו בשמחה והפליאה המתאימים לקבלת מלכנו ומושיענו. אדון, אני מבקש ממך להיות עם (שם נמחק) השבוע כשיש לו את ההליך ומתייצב מול הרופא החדש. תודה על היותך עמנו בשבוע שעבר. זה היה קשה, כמו שאתה אמרת, אך ידעתי שהדבר נעשה קל יותר בזכות סיועך ואהבתך. תודה אדון על כל מה שאתה עושה ועל להיות אהבה, אור ואמת. תהללה לך אדוני הכל, מלכי המלכים, מושיעי וחברי.
אדון, הסיבה האחרת שהשבוע לא נראה כה קשה כמו שיכול היה להיות היא חג האמיצות והחג של גוואדהלופה. ימים חגיגיים נפלאים ולהיות שני רק בימים ספורים! מה מזל; איך ברוך אנחנו. תודה אבינו השמי.
“כן, ילדי. האור היום מופחת בזמן הזה של שנה כאשר הימים קצרים יותר. כך גם מצב נשמות האדם. נשמתם מתכהה עם כל יום שעובר. המשיכו להתפלל לשלום בעולם ושלום בליבו של כל אדם. זה בקשה חשובה, ילדיי, כמו כל בקשותי. לא יכול להדגיש זאת מספיק, ילדיי. אתם חייבים להתפללים לשלום. אני אוהב אותכם, ילדיי. אני אוהב אותכם.”
ישוע, השמים מלאו שוב בצער, או כך נראה לי. אדון, זה עונת האדבנט. אנחנו צריכים להיות שמחים בשל החגיגות הקרב של לידתך בעולם. אינו גן עדן מצפה לחג הגדול של לידתך הקדושה בשמחה?
“כן, ילדי. השמיים שמחים בחג המולד הקרוב כאשר אני, המשיח, באתי לעולם מאהבת הנשמות. התקופה האפלה היא זמן ההמתנה, וגם בשל הטבע החמור והמצב של נשמות חסרות אור. המציאות של הרבה נשמות שאבדו מאוד חמורה. השמים מתמקדים בתפילה עבור נשמות אלה, ילדי. זה מאוד חמור, בתי. חשיכה פושטת כמו רעל בין הנשמות שלא אוהבות אותי. צריך תפילות רבות וצום. התפללו לנשמות שנפרדו ממני. התפללו לשינוי לבם שלהם. התפללו שיהיו פתוחים לרוחי.”
כן, ישוע. נתפלל.
“צריכות תפילות רבות ילדי. תפילות כל בני אור שלי צריכות בזמן זה הדחוף ביותר. בני, התפללו וצומו עבור אחיכם ואחותיכם שסכנת אבדן נשמתם באש הנצחתית. התפללו, יקרים ילדי. צומו גם כן עבורם. אלו שנהפכו יהיו נודעים תודה לנצח.”
תודה לך, ישוע. אדוני, סליחה שאני כה מותש היום. אנא סלח לי.
“אני מבין מה חווית, ילדי. אני עםך. מנוח בידי היום, יקירתי. מנוח בידי.”
תודה לך, ישוע.
“אני מודה על נוכחותכם היום, בני ובתי. גם אני מודים לכם על עזרתכם בהחלטתו של (שם דוחק). תודה על מעשה האהבה הזה, עבור בתי הקטנה שאף אני אוהב אותה. שולח את השלום לי לבה הדאגתן הקטנת. יש לה הרבה אהבה אליי ואנכי לאותה. הכל יהיה בסדר, בתי הקטנה. בטחו בי.”
תודה, ישו. אדוני, תודה על דברך הקדושה. ללא זה, היינו אבודים את רוב העושר של לידתו ומותו, התחייה, העלייה ושל הולדתה של הכנסייה. אני מבין שאתה היה שמור את דברך גם עם המסורות הפולקלוריות אך אני מאוד מודה שהני יכול לקרא עליך, המילים שאתה דרשת, האנשים שעזרת להם, הסערות שקלמת בחיים של עמך. האמונה של הכנסייה הקדומה היא כה מדהימה גם ישו. תודה שיש לנו את דברך נגישה בקלות במדינתו. יקום ויכולם אדוני. הגן עלינו, אדוני. הגן עלינו ממנוסתנו ומזמנים שבהם אנחנו חיים שהם כה אפלים. אדוני, תודה על נשמות קדושות שמביאות את אורך לאחרים. תודה על כוהני דת וקציני דין קדושים. תודה על אחים ואחותיות קדושים שנדרו את חייהם לך.”
ישו, אנא הוי איתי מחר כאשר אפגש את חברתי שסובלת מסרטן. נתן לי המילים שאתה רוצה שתדבר. תן לי השקט, ההאזנה שלצרכיה. טפל ברוחה דרךי, אם זה רצונך הקדש. תן לה את השלום שלך, אהבתך, אורך. משוך אותה קרוב אליך, ישו. רפא אותה, אם זה רצונך אדוני.”
“ילדי, אני יהיה עםך. אני אשליט את דרכי ואשקיע את אור אהבתי בעיניים; דרך חיבך. בתוחלת בי. אנחנו עובדים בחייה ובחייתך, ילדתי הקטן.”
תודה, ישו.
“אל תהיה עצוב ילדי, אני יודע שיש סיבות רבות לעצבון, ואולם אתה צריך להיות שלי שמחה. גם כאשר לא תחוש שמחה, ילדי, הביאי לי שמחתי, שלומי אל אחרים. תשמיח אותם על ידי הצגת אהבתי להם. מעשיות האהבה והחסד שלך מביאות לשחרים שמחה. כשאני אומר לך להיות שלי שמחה, זה לא משמעו שתהא חסר עצבון. זאת פשוט משמעות שהילדה תוצאי מחוץ לעצמך ותעבר מעבר לעצבונך כדי לספק, מתוך אהבה אל אחרים. אתן לך החסד שצריך בכל מצב ומצב. כאשר אתה עם אחר; אחד שאין לו צורך, אתה יכול להתמקד בצרכיו. אתה פותח עצמך לאפשרויות של פעולות רוח הקודש שלי. בדרך זו, אתה נציב פתוח לחסדי עבור זה שיש לו צורך. ילדי, בדרך זו, תוכל לעבור מעבר לעצבונך ותהפוך לנושא אורי, שמחתי, אהבתי, שלומי. זאת נכונה לכל הצלבים שאתה נושאת, ילדי. אם אתה סובל גופנית או רגשית, על ידי להיות פתוח לחסדי, ועל ידי להיות בשירות האדון ואחיך אדם כדי לשאוב אורי אל אלו שיש להם צורך, אני נתן החסדים הנדרשים לנפשו ללא קשר למה אתה וילדי אור אחרים עוברים. הדרך לדרכך זו, היא לאפשר לי להשתמש בך, ולהעמיד אחרים ראשונים. בדרך זו, תוכל לשאת את צלבך בשמחה, ילדי, ללא קשר לכמה כבד הצלב, ללא קשר לכמה כאב או עצוב הוא. בדרך זו, ילדיה גדלים בתכונות וקדושה. יצאו מחוץ לעצמכם, ילדים. שאלו את עצמך, ‘מי סובב אותי פגוע או צריך?’ שאלני, ‘מה אוכל לעשות לך היום ישו? השתמש בי לפי תוכניותיך אדון ולא לפי התוכניות שלי. עזור לי לעבוד להביא לממלכתך, אדון.’ שאל זה ממני כל יום, ילדי קטנים. שאלני ואני אדריכ את דרכך. יחד, אנחנו עובדים להביא למלכותי. ללא קשר למה שקורה סביבך, בעולם או בסביבתך הקרובה, שאל זה ממני ואני אדריך את צעדיך. אז תהיה חי חיים ברצוני הקודש, שם אתם בטוחים מהאויב, ושם אחרים גם יכולים לגור.”
“בני, שאלת לפני על הטבע המלאנכולי של הגן עדין. אין זה קשה להבין זאת ואני יודע שאתה מבינה את הרעיון הזה, אך יש אחרים שיקראו את מילות אלה שלא יבינו. עבורם, אגיד עוד יותר. רבים חושבים שמכיוון שהנשמות בגן והן בנוכחות השילוש הקדוש, הן לא יכולות להיות מלנכוליות. זה מבין, שכן דברי מספר על כך שאין עוד דמעות. זאת לא משמע שנשמות בגן הפסיקו לדאוג לאחיהם ואחיותיהם על הארץ. זו בדיוק ההפך. כאשר נשמות מגיעות לגן, אהבתם מושלמת. מכיוון שנשמות בגן מושלמות באהובה, הן יש להן עוד יותר דאגה ודאגה לאדם האחר. יש להם גילוי שלמה כי הם עכשיו חיים במלאות השמחה; עם זאת, בשל אהבתם ל אחרים, הן נדרשות על ידי האהבה להתפלל עבור אלה שעדיין בכנסייה המלחמת, הכנסייה על הארץ. נשמות בגן מודעות עוד יותר לצרכים על הארץ מכיוון שהן עכשיו בנוכחות האלוהים. הם מאוררים באור אלוהי שמלא את הגן ואת הנשמות המנצחות האלה. נשמות בגן גם יש אהבה שלמה לאלוהים, ובעקבות זאת הגדולה הזו לאהוב לב מושיעם, הן רוצות הכל שאני רוצה. ליבי בוער ברצון, תאווה לנשמות, ולכן הם גם ממלאים את התאווה הזו. הם יעשו כל מה שבאפשרותו לעזור לנשמות על הארץ והם מחכים סבלנית לתפילות לחסד. הן בגן, ולכן גם מלאות בחסד ויכולות לשתף חסד זה עם נשמות שאוסרות את עזרתם. אני רוצה אחדות זו בין הגן לארץ כי אנוכי אחדות. אנכי אהבה. אנכי אמת. אנכי שלום. רצוני שכולם יחיו באור השלומי, ולכן, האחדות של השילוש היא רצוני לילדי. רוצה שכל ילדיה חייבים לחיות באחדות מלאה עם אלוהים ואיתם זה בזמן אחר. אחדות זו אפשרית על הארץ, ילדים. לא תהיה מעולם מושלמת עד שתבואו למלכותי השמימית ויש נשמות על הארץ שמגיעות לרמה גדולה של קדושה אשר רק דרך האיחוד עם אלוהים. אחדות עם אלוהים היא תנאי מקדים לאחדות עם אחרים. זה הסיבה, אתה תדע שאילן שלא יוצר פרי, או אולי אומר, לא יוצר פרי טוב, אין בו אחדות עם אלוהים. לכן, אתה תדע עץ לפי פריו. מכיוון שנשמות בגן, שממלאות אור, אהבה ושמחה, מאהבות בחפציות, הן רוצות שאחרים ינסו את אהבת השילוש כמוהם בגן. אם המלאכים משתעשים כאשר נשמה אחת נדחת ומפנה, גם ניתן לומר שיש עצב על נשמה אחת שנאבדה. היעדר הנשמה שהלכה ונפלה מורגשת מאוד בגן.”
“היעדר אהבה לנשמות בשמים לא להרגיש רחמנות כלפי נשמות שאבדו לשאול, זה היה כזה? כן ילדיי, שלא להירגע על אלה שנותרו בארץ ומתמודדים או יותר מכך, שלא להיות צער לנסהות שמאבדים את עצמם לנצח, לא יהיה זאת גן עדן, אולי? אם כך היה זה, זה היה כמו אסיר ברוח מהמחנה הריכוזי או מלחמה נוראית ולחשוש עליו; ולא לספר לאחרים לחשוף את הרוע, ולא להרגיש רחמנות כלפי האסירים האחרים. ילדיי, כאשר אחד בורח משום דבר נורא, זה אהבה לעודד אחרים שלא ייפלו לידיים של הרעים. זה אהבה לחשוף את הרע כדי שהאסירים, השבויים, יושתחררו. מתוך אהבה, האדם החופשי עכשיו יעשה הכל שבאפשרותו לעזור לאלה שנותרו חיים תחת הדיכוי. ילדיי, אלה ששוכנים בשמים מאהבים אותכם מאוד ומתוך אהבת זו שהגיעה מאלוהים, הם רוצים לסייע לכם. בקשו מהקדושים להתפלל עבורכם ולסייע לכם. זה לא חילול הקודש כאשר רצוני שאלו המתמודדים בארץ יקבלו כל סיוע. כולו של גן עדן מחכה לסייע לכם. ‘למה ישו, אתה צריך לכל גן עדן לסייע לזהים על הארץ, כשאתה אלוהים ויכול לעשות הכל בעצמך?’ ואני אומר, זה רצוני. משתמשתי באחרים לשתף פעולה בתוכניותי להצלה מאז תחילת קיומו של האדם. בדוקו את הכתובים ילדיי עבור דוגמאות רבות. לא שונא תוכניתי לזהים בשמים רק כי הם הגיעו ליורשתם. אין לי סדר עקרונות אחד למה שנמצאים בארץ ואחר לשהם בשמים. אני אהבה. אני אמת. אני משיחכם. בקשתי מילדיי לשתף פעולה בתוכניותי להצלה, ולא מפריש את הנשמות בשמים מזכות זו. לעשות זאת היה ליגנור את התאוות והרצונות של נשמות אלו. האם אשלול את אהבת אלה ששרתו אותי נאמנה בארץ והגיעו למלכותו השמימית, ורוצים שכולם בארץ יתחברו אליהם במלכותי? לא, אין זה מה שאני עושה. זה יהיה נגד טבעי. לכן רואים שהדבר הטבעי ביותר לנשמות בשמים לתרוע לעלייה של נשמות על הארץ לשם גן עדן. לפיכך, גם הדבר הטבעי ביותר לנשמות שמאהבות אותי ושקולות אליי, לרצות מה שאני רוצה, ישו שלהם, והוא להציל כל נשמה שנבראה. לכן, זה גם טבעי שהם יהיו עצובים בפני האפלה הגדולה ביותר, הרוע הגדול ביותר מאז ימי נח. זו גם הזמן החשוך ביותר בתולדות האנושות, וטוב להניח שנסמות בשמים שאוהבים מושלם, הם מודעים לכך. הן קולות אליי, שהאמת.”
תודה לך ישו על הסבר זה. זה מועיל להבין, ובעצם זה הוא הלוגיקה המושלמת, שכן אתה מושלם. ישו, גם חשבתי על השמחה של עונת האדבנט והצער שיש לנו עבור אחרים סובלים, ועבור מצב הנשמות ואז זכרתי שאנחנו בספרות קודש יש לנו הרבה דיכוטומיות כזה. לדוגמה, מול רקע הסיפור על הילדות ושתהילה הגדולה לאנושות, הלידה של משיחינו, אנחנו קרואים על טבח התמימים בבת לחם בידי הורדוס. אנחנו קרואים על הבריחה למצרים, כאשר המשפחה הקדושה ברחה כדי שהחיים התינוקתיים שלך יושארו במטרה למלא את משימתך, הצליבה. באמצע השמחה של ההרצאה, גברת אמנו נודעת על ידי שמעון שאחרי זה חרב תחדור ללב שלה...
אולי לא צריך לי להפתיע כאשר אנחנו, שהכנתם לחגיגות הולדתו שלך, וצריכים להיות מלאים בשמחה והמתנה, גם יש לנו צער על המצב והאירועים בעולם. זה היה תמיד הדרך עד עתה, עם הקרב בין הטוב לרע.
“כן, ילדי. התבוננותך בלידתי ובמה שקרה בזמן הזה נתנה לך הבנה, כבשי קטן שלי. המשיך להרהר על לידי, על חיי ואני אמשיך לגלות עוד יותר.”
תודה לך ישו. אדוני, אוהב להיות כאן במקום זה השקט שבו אלוהים וישוע משיח שלי גורר. זה קצת מהגיהנום או אולי הגיהנום ירד לארץ שכן אתה נוכח פיזית, בגוף, בדם, בנפש ובאלוהות באוקרייסטיה הקדושה. תודה על מתנת ההערכה, אדוני. תודה שיכול לראות אותך פנים אל פנים אף על פי שאתה מוסתר מאחורי וילון האוכריסטי שלך. אני מאוד מודע למתנת האוקרייסטיה שלך. נא לעשות אותי יותר נאמן לך באוקרייסטיה. אוהב אתך ישו ואני רוצה לאהב אותך עוד יותר. הגדל את אהבתי אליך, ישו. ברוך אימילדה, תפלי עבורי. עזור לי לאהב את ישו באוכריסטיה בדרך שאתה אהבת אותו. עזר לי לראות את ישו בשאר בני האדם, במיוחד אלו שהם בצורך, ושראו עוד לא חוו את אהבתך. תהללה אדוני ואלוהים שלי.
“בתי, אני אוהב אותך. ברכתיך בשם אבי, בשמי ובשם רוח הקודש שלי. יש הרבה יותר שאפשר לדבר עליו, בני ובתי, אך השעה מתקדמת והזמן לך ללכת ולבצע את חובותיכם. המשיכו להיות עדים נאמנים בתפקידכם. אני מודה לכם ואני מברך אותך. אני הולך עםכם, ילדי. הבוטח בי והביאו את אהבתי לאחרים.”
תודה לך ישוע. אנחנו אוהבים אותך.
“ואני אוהב אותכם.”
אמן!