יום חמישי, 15 בספטמבר 2016

חג מרים שבע הצרות.

האם הקדושה דוברת אחרי מסה קורבנות קודש בטקס הטרידנטיני לפי פיוס החמישי דרך כלי הרצון שלה, הכניעה והענווה ובתה אן.

בשם האב וברוח הקודש ואמן. היום חגגו את חג מרים שבע הצרות במסה קורבנות קודש הולמת לפי פיוס החמישי.

הגברת תדבר היום, ביומה של חגתה: אני, אם הכנסתך השמיימית הקרובה לבך, מדברת עכשיו ובעת הזו דרך כלי הרצון שלה, הכניעה והענווה ובתה אן, שממלאת את רצוני ואומרת רק מילים שאותם אנחנו משמיעים היום.

עדרי הקטנים האהובים, המאמינים האהובים ופליגרים מארצות קרובות ורחקות. כולם קראתם היום לנטול את הצלב על כתפיכם מרצון.

אני, אם הכנסתך הקרובה לבך, נשאתי את הצלב לפניכם, את הצלב הכבד ביותר. לא תוכלו לעולם למדוד את הכאב שחדר ללבי כשבני יישוע המשיח צולב כדי לפדות כל האנושות. אני, כאמו שלו, חוויתי את הכאב הגדול ביותר.

ואתם, ילדי מרים האהובים? אין לכולם צלב כבד במיוחד לנסוע? לא הצלב שלכם לעיתים קרובות כבד מדי אף על פי שמדובר בתקן אנושי, כך שהוא לפעמים גונב ממך את השינה? רק אז תהאו נכונים, האהובים שלי, כי ילדי מרים הם מאמיני הצלב. בני יישוע המשיח נשא את הצלב לפני כולם. הוא חווה את הכאב הגדול ביותר עבורכם. אני, כאם וצליבתית משותפת, רגשתי את הכאב הזה.

זה קשה מאוד לכלכם לחוות זאת הכנסייה המודרניסטית, איך היא שוכבת הרוסה על הקרקע. הייתי מאוהבת לראות את זה ילדי מרי האהובים שלי, רק אם זו הכנסייה הקתולית האמיתית תצא לפועל בסופו של דבר וזוהי הכנסייה שתקבל כבוד. למה לא מצליחים לערוך עוד היום את הזבח האמיתי היחיד בטקס הטרנטיניאני, אף על פי שהכוהנים יודעים שהם טועים. הזמן טרם מלא. הכוהנים עדיין בלבול.

כן ילדי האהובים שלי, הכוהנים איבדו את דעתם. זה סוף הימים.

בני יישו המשיח חייב לראות הכל זאת כאשר הכוהנים צולבים אותו שוב על הצלב. הם לא מוכנים לשרת את בני ככהני זבח. רק כשיהיו שוב כהני זבח קדושים, גם הכנסייה החדשה תוכל לקום בגאווה. יש לראות שוב אל הכנסייה הקתולית, כי היא היחידה הקדושה. לעולם לא יהיה עוד כנסייה אמיתית אחרת.

בזמן הזה דוכאת את הכנסייה האמתית והשליחים שבני יישו המשיח שלחם נבוזים. אין להם ההזדמנות להוביל את האמת לעולם. הם מואשמים, מנוצחים ומנודדים. ואף על פי כן, הם יחזיקו לומר את האמת, גם אם מוצגים כפנטומים. הם המרטירים של הנפש. לא דבר יכול להרתיע אותם מלהכריז ולעדות על אלוהיהם השלישי. אנוכי מובילה כל השליחים לאב שבשמים, שהוא תומך בהם בעוצמה ומתגורר איתם ולא עוזב אותם לבד.

אמא היקרה שלך, האהובה עלי, נאלצה לחוות את הסבל הגדול ביותר. צפה באות הזאת, כי היא גורמת לך לסבול מאהבה. כאשתך, לא הייתה לי חייבת לחוות את הסבל הקשה ביותר כאשר בני המת, בן האלוהים, הונח על ברכאי? ראיתי אותו. אהבתי אותו מאוד ואפשר היה לי לליוותו במשך שלושים ושלושה שנים. עתה הוא גאלה את העולם באמצעות סבלו של הצלב, ומעולם לא הבינו אותו עד היום.

לא ניתן למדוד כאבי שרגשתי. אך אני מבקש מכולכם, נשאו את צלבנך ברצון ובתודה שהרשו לכם לשאתו. רק אם תביטו לצלב שלכם, התושייה היא ודאית לך. ללא הצלב אין תשועה.

רבים מאנשי היום מאמינים שיכולים להימנע מהצלב, הם יכולים להסיר אותו, שהם יוכלו לעבוד עם כל סוגי הכלים כדי למנוע את הצורך לקבל את הצלב. אך הם מבינים שאין זה אפשרי ללא צלב. הצלב הוא חלק מחיים היומיים. לכל אדם יש לשאת את צלבו שלו, ברצון או שלא ברצון.

כאשר האדם מנסה להסיר את הצלב, הוא ירגיש מיד שהדבר יהיה אף יותר קשה, כי אני, כאמא השמימית, רחמני על אלה ששייכים לי וצופה בכל צלב ואוסרת לאב השמים שיקל עליו, כי אוהבת את ילדי מריא. אני רוצה להביע תודה לך היום שהכרתם לעצמכם, לפחות ביום זה, שאין תשועה ללא הצלב.

אתם מוכנים ומתודים שיכולים לצפות בצלב הזה פעמים רבות כדי לשאתו.

גם צלב הדשא במגן הוא סימן לאהבת בני. רבים מהם רוצים לקבל את הצלב שלהם שם.

יום אחד, יקרים שלי, תורשו לראות את הצלב בשמים, את הצלב המואר. אז יהיו אנשים ידעים שאין אפשרות ללא הצלב. הם יחזו בצלבם העצמי, אשמתם התעלה לפני עיניהם. עליהם לבכות דמעות מרירות אם לא הודה באשמם בהגדרה טובה וקדושה עד כה.

במהלך ההתערבות של האב השמימי, חלק מהאנשים ירץ ברחובות אבודים ולא ידעו עוד דבר. הם לא יכולים לסבל את אשמתם העצמית, שמביאה לפני עיניהם בתפיסה הנשמה, כי אשמתם משקלת כבדה מדי, שאותה ביצעו בחייה שלהם.

בכל חייהם לא ביקשו האנשים: "איך אני מתמודד עם אשמי? איפה ואיך אוכל לעשות הודאה טובה?" עכשיו מאוחר מדי להעיד. אלמלא, אתם רואים זאת מאוחר מדי.

אנוכי, כעלייה מבורכת, רציתי לגעת בהם תמיד בלבם, אך הם לא השמעו ללבי המלא באהבה. רציתי להציל את כלם מהעבירה הכבדה, כי אני, כאמא שמימית, אוהבת את כל ילדי האב השמימי. לכל ילד שרץ אלי, רוצה לעזור לו למצוא את דרכו חזרה לאביו.

יהיו כולם מחפשים מקלט תחת מנטלי המושיע של מרים. יהיו כלם מתקדשים לליבי הבלתי נדמה כדי להגיע לנמל הבטוח של האמונה.

היום רוצים להודות לעליה מבורכת על כולם הסבל שקבלה על עצמה עבורנו כאמא משותפת תחת הצלב.

ואז אני מברכך היום, כאימה היקר שלכם, אם השבעת האבלות, עם כל המלאכים והקדושים, בתודה רבה, בשם האב ובשם הבן ובשם הרוח הקודש. אמן.

היו מוכנים, ילדי מריה היקרים שלי, לקחת את הצלב שלכם ברצון, כך שתוכלו לראות יום אחד כבוד נצחי בשמים. אמן.