יום ראשון, 21 בנובמבר 2010

לאחר המיסה הקדושה הטרידנטינית והעבודת הכור הקדוש, אב השמים מדבר מילים חשובות בבית התפילה בגיריץ/אופנבאך באלגאו דרך כליו ובתו אן.

בשם האב ובעזרת הבן ושל רוח הקודש אמין. לפני שהמסה הקדושה החלה, מלאכים מכל ארבעה הצדדים משכו קהל לבית התפילה. הם צפו ממנה לחדרי חולי שלי והביאו לי את ההקרבות. הם ביקשו לשתף אותי בגביע הזבח ולהעלות כל כפרתי שוב ושוב עבור הכנסייה הנשברת.

אב השמים ידבר היום: אני, אב השמים, מדבר היום בעוצמה ובכוחו של רצונו דרך כליי, בתי ואשתי אן, שממש בא רצוני ומחזירה רק מילים מהשמיים, כלומר מילותי היום.

בני האהובים, מאמנים יקרים מקרוב ורחוק, עולי רגל יקרים, צאנצני הקטנים, אני מדבר אליכם היום בכל אמינות ובנבואה.

אני קובץ את ילדי מארבע פינות הארץ שיעקבו אחרי בני ישוע המשיח גם היום. אתה, קטנטני, ראית מלאכים לעלות ונופלים, כי הם הביאו זבחותיך לשמים. הם לקחו אותם ממך והעבירו לאב השמים.

גם אליכם, מאמני האהובים, התקשר גם הקול הגדול של חצוצרות המלאכים. שמעת אותו ברור, קטנטני יקרתי, ותעבירו גם את זה לילדי.

כן, הכנסייה הקדושה, הקתולית והאפוסטלית שלי, הכנסייה שאותו בנה בני, נמצאת בשומם גדולה, ולא רק בחורבן. זרוע הזעם שלי הושקה במשך זמן רב. אני מאפשר ליריעות לי באופן בלתי נלהב. לכן, יקרתי הקטן, אתה עדיין חולה ומתכפר עלי.

זה היה קורבן עבורכם לא יכול להשתתף בליל הכפירה בויגראצבאד, שבו השתתפתם, צאנך האמונים שלי והרבים מאחרים בני. הם התמידו. הוכיחו שהם רציניים באמת בעקבות המסרות שלי ולהיות עדיהם. אני רוצה מכולם שתעידו עלי ועל מסרי. זה חשוב מאוד, יקרים שלי, אליהם קבעתי משימה מיוחדת. אתם צריכים למלא רצוני במלואו, ולא רק חלק ממנו. המסרות שלי חייבים להיראות לכם כך חשובים עד שתרצו להכריז עליהן ולהפיץ אותן בכל מקום לאלו שרוצים לקראת. ציות, יקרים שלי, אינו ברשותכם. תנו את האנשים בידיים שלי, בידי אביו שלי. אז, כאשר הם עוקבים אחרי, הם יונחו על ידיי, האב השמימי. אשאיר את לבם באהבתי. זו האהבה תשמש כדי למלא מסרי במלואם.

יקרתי הקטן, כמה חשובה היא הכפירה הזו עבורך כאן במקום שלי ויגראצבאד. כמה זמן רציתי את הכפירה הזו ממך יומם ולילה. ואתה ציית לאמרותי ותעקוב אחר משאלתי ותשים לב לתכניתי ולא לרצונותיך. רצונכם שונים. מי מכם, יקרים שלי, רוצה לסבול, לסבול בעולם הזה - מרצון ולא עבור עצמכם אלא למען אחרים?

אתה, ילדתי הקטן, נתת לי את רצונך וניתתה אותו לבני. הוא סובל בתוךיך - עצמו. הוא סובל את צליבת הצלב שוב. ואתה סובבת את הסבל הזה בנפשך. מה זה אומר, ילדי הקרובה שלי, הרגשת זאת פעמים רבות כאשר האגו הפך לאין-סופי גדול בתוךיך. אז קראת אלי ואני שלחת לך נחמה אף על פי שלא הורגשת אותה. גם גרמתיך להרגיש את הנטישה שלי. זה חייב להיות, ילדי הקרובה שלי. אתה בטוח ומאושר בידיים שלי.

כמה פעמים, מאמיני הקרובים שלי, הוכחתיך. השמדת זו בכנסייתי לא הייתה צריכה להיות אם סמכויותי היו משמעות לדברי בכל קונסיסטנציה ובהקדשה מלאה. עשיתם זאת, סמכותה הקרובה שלי, לתת את עצמכם לי ורצוני? לא! - התעלמתם מרצוני והסתייגתם לפי תאבותיכם. ותאובות אלה לא היו בתוכניותי. מכרתם את כנסייתי.

אתה, אהובי הרועה העליון שלי, מה עשית? מכרת את סמכות המפתחות שאני נתתי לך לרועים הראשיים שלך. מכרת את כנסייתי לקהילות בין-דתיות. זה נכון מה שעשת? האם ניתן עוד לאמר היום שאתה חייב לשמוע לכנסייה זו? עליך לשמוע לרעה העליון והרועים הראשיים צריכים לשמוע לרואה העליון? זאת האמת על כנסייתי הקתולית היום? לא! - זה הטעות. השטן ישלוט בכנסייה הזו ולא אני, אב הכוכבים, כי נתתי לו את הסמכות. גם אני השליט מעל השטן. כאשר מחר אומר שאספקתך נגמרה ואנחנו משתמשים באומיפונצ'נטי שלי, אז תעזבו, כוח שטניים, רוח רעה, רוח רעה בשלל האנשים שנדדו והרועים הראשיים הוליכו אותם לטעות באמצעות הכוח שהם השתמשו בו. סמכותך, אהובי הסמכויות שלי, עדיין חשובה לך. האם אתה עוד מאמין באומיפונצ'נטי ואומפוטנץ היום? בכל זמן יכולתי להרוס אותך אם רציתי וזה בחוקתי. ויהא קשה מה תעברו אז.

התמקדו בקול הטרומבון! הוא יבוא במהרה! אז סוף זמני כאן! לא השופט האחרון! אתם בלבלים בין שני אלה.

זרמי הזמן חזה זאת לך. אתה עומדת בפני הפנה של הזמנים ואינכם התאמתם לפי רצוני. אינכם הלכתי על פי תוכנית האלוהית. דחתם אותו. השמידתם אותו בתוככם כי לא מאמינים יותר בטריאדה - אף שלא כן אתה עושה זאת. מחקתם את אלוהים הטריוניטארי מהחיים שלך. מי אתה כעת משמעת? שטן - אתה משמעת לו והוא ישלוט עליך כי אני מאפשר זאת.

"סור ממני, כי לא מכיר אותך," פגוש אותכם כאשר אופיע בשמים בכל הכוח והכבוד. וזו האמת שלי, האמת של אלוהים הטריוניטארי, שיבוא בעוצמה ובשליטה. הלועתם, יקרים לי, כמה הרחק התרחקתם מהאמונה הקתולית האמיתית? אתה חוגגת ארוחות עם הפרוטסטנטיים ואתה מאוחד עם אקוומניזם ופרוטסטנטיות. טבחתם את הכנסייה הקתולית שלי. לא היה חשוב לך להכריז עלי, עלי, אלוהים הטריוניטארי. כוחכם הוא ראשון היום עימך.

כמה לילות כפרה זבחה ילדי הקטן עבורך, כמה שעות של כפרה בצער מוחלט. היא אמרה כן לכפרה. "כן אבי, אם זה רצונך, אז יעשה לי." ואני הוריתם לסבול, אף על פי שהכאיב לי, לי, אבי השמים שלהם. הסבל המשיך להתרחש בה - יום ולילה ודברתי אתו אליכם. האם צייתת? האם התייחסת שאהיה, אב השמים, יכול לעשות זאת בעוצמתי? הוריתך פעמיים ושוב: "השב, חזור ותחזרו בתשובה בווידוי תושיע. האם עשתה את זה? האם פקדת על הנבאות שלי שמשמעותיות לכם מאוד, שאני צעקתי לעולם דרך ילדי הקטן שלי, דרך אינטרנטי? הוא שייך לי! אני משדר את הודעותי ואנחנו משתמשים בו עבור זה. הודעותי ידועות בכל העולם היום. לא זו שילד הנביא שלי צריכה לצעוק לעולם, לא, אלא רצון אביכם השמים. מדובר באמת, על האמת היחידה, שאתם אמורים ללכת אחריה ואשר לא הלכתי אחרי.

מה מריר הוא סבל בני שלי בילדי הקטן שלי. אם לא אעצור אותה, היא תיפול לסבלה כי גופה כולו כאב שצריך לסבול בגללכם, מכיוון שהרסתם את הכנסייה שלי בחטאותיכם. ואתה לא מאמין עד היום. ולכן חייבים אני לשקם את כהונתי, ובני יסבל זאת בילדי הקטן שלי. גם אגד את הכנסייתי, הכנסיה החדשה, קתולית ואפוסטלית שלי, וזאת רק עבור אלה שממשיכים אחר בני בכל עקביות ושומרים על דברו בטריניטי מיד. יעשו לא אלא לשמוע לדברים ונבואות ולציית להם מיד, כי אז אין כלום יעשה לכם, ילדי האהובים שלי, ילדיה האהובים של אבי.

ילדים האהובים שלי, התעוררו, התעוררו, הגיע הזמן, הוא מומש!

כמה נשמות ירדו אל התהום הנצחית ואני, האב השמימי שבראתי אותן, חייב לצפות בהן נופלות. לא יכול אני לקחת זאת בחזרה כי דברי קיים, דברי הנצח, מילת האמת! כמה פעמים אמרתי לכם, לשמע את דברי ולחוק על דרךי, שכן אנוכי האמת והחיים. מילה שלי היא אמינה.

אך אתם חיים בעולם. אתם נהנים מתענוגות העולם הזה ולא משום דבר אחר. נתתי לכם את חירות הרצון שלכם ואני לא מקבל אותה בחזרה, שכן אני מותיר לך זו הבחירה, להסכים למילת האב או לא. לא יכול להיות לקוח חזרה, - כמו גם השומר הראשי קבע לעצמו: הוא אמר לא ברור לי: "אנוכי ממשיך לממש את סמכותי כשר העליון, כאן אני רוצה, ואני נשאר שר העליון, ואני ממשיך להטעות את צאן קטנטוני, לתוהו ובוהל. אין אני שומע לדברי אב השמימי בטריניטי, שכן לא יכולתי ליתן לו זה הכניעה המוחלטת. אנוכי חי בחשד האדם ולא בחשד האל. לא ביקשתי את הרוח הקודש במקום שאולי היה עלי לעשות זאת." אז צריך להכיר ולהודות, שר העליון שלי.

צעירי הוא כופר עבורכם, גם לחטאיכם, לחריקתכם ולא עדות. תחריטו? תשוב ותבקשו שוב את אב השמימי ואתה תקרא אליו או חייב אני להמשיך ולומר: "לא מכיר אותך! אתה עומד על פני התהום, ולו לא הייתי מחזיק בך, כבר היו הרגו. אך אין רוצה מות החוטא אלא שישוב וייחיה.

התינוק הקטן שלי ימשיך לומר כן ברור לכפרתך. היא סובבת עליך, רועי העליון שלי, כי מדובר בכנסייתי היחידה, הקדושה והקתולית.

ואתה עכשיו צאנצן האהובה שלי, מועדכם להיות כאן בוויגראץבאד/אופפנבך כבר קרוב לסוף. בשבת הבאה תתחילו את מסעכם הביתה לפי רצוני ורצונך. אתה, הילד הקטן שלי, תשווע עד היום האחרון. אך אני נותנת לך הכוח להתחיל בדרך זו הביתה. חייב להיות כך שישוועתך תוכננה עד הנשימה האחרונה. המשיכו לאמר את כן רצוני והסכמתי אלי, כי אתם מעשים התמסרות מלאה כל יום.

גם אתכם, נאמנים שלי, תתנו את עצמכם לגביע הקרבן. צאו וראו את כנסייתי! האם רואים שם כהן קרבן אחד על המזבח? הוא מקרב עצמו לחלוטין? לא! - כל כהן שרות לבקש לי שמור לעצמו משהו. ואינו התמסרות מלאה והמשך. אני רוצה הכל ממך, הכל, הכל שאנחנו נתתי לכם! תתנו אותו בחזרה אלי, אז הוא בטוח ובריא ושאתם יראו את כבודי לעולם ועד. זה מטרתכם והוא גם דרךכם. כך רצוני. אתם מוגנים בתריסות והמוגן על ידי אימכם האהובה, המוגנת על ידי כל המ�לאכים, במיוחד על ידי ארחנגל הקודש שלי מייקאל וארכנגל הנחתת, הארך-אנגל ליכיטיאל.

הישארו באמת והשתדלו לי ולחיות אהבה, כי האהבה האלוהית היא הגדולה ביותר! צפו בשמים! אנכי בא ואתה תראה אותי. לא יקרה לך דבר רע. עליך להכריז ולעיד עלי. זה עתה כל דרךכם.

אני אוהב אתכם ועתה רצוני לברוך אתכם, להגן עליכם ושלוח אותכם אל שם ואתה רוצים. האלוהים השלישי מברך אתכם עם כולם המלאכים והקדושים, במיוחד עם אם השמים הקרובה לכם, האב, הבן ורוח הקודש. אמן. אני אוהב אתכם וברך אתכם. אמן.